#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו חמשה חילוקים נאמרו בין גחלת לשלהבת?	"גחלת הקדש מועלים בה, שלהבת לא נהנים ולא מועלים.<p></p><p dir=""rtl"">גחלת ע""ז אסורה, שלהבת מותרת.</p><p dir=""rtl"">גחלת כרגלי הבעלים, שלהבת בכל מקום.</p><p dir=""rtl"">המוציא גחלת חייב, המוציא שלהבת פטור.</p><p dir=""rtl"">המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו.</p>"	<br/>ביצה דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שלהבת של הקדש ושל ע&quot;ז ומה החילוק?	של הקדש אסורה לכתחילה ורק אין מועלים. של ע&quot;ז מותרת.</p><p dir='rtl'>והטעם דשל ע&quot;ז דמאיסא ובדילא מינה לא גזרו, ושל הקדש דלא מאיס גזרו.	<br/>ביצה דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכא תניא דהמוציא שלהבת פטור, ואיכא ברייתא דהמוציא שלהבת חייב. מה התירוץ? (2)</p><p dir='rtl'>[ובמה פליג התי' השני על הראשון?].</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן איירי?	הא דחייב כגון שעשה ע&quot;י קיסם, או חרס דשייף משחא. [אבל בקיסם שיכלה מהר לא. או דרבותא קמ&quot;ל דאף בחרס שאינה נאחזת בו לגמרי, רש&quot;י].</p><p dir='rtl'>ואיירי כגון שבקיסם והחרס אין שיעור, וע&quot;כ אינו חייב עליהם.</p><p dir='rtl'>וההיא דפטור איירי כגון דאדייה אדוייה לרה&quot;ר בלא שום ממש.	<br/>ביצה דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לעניין תחומין בבור של יחיד, ושל אנשי העיר, ושל עולי בבל?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם נהרות המושכים דהם כרגלי כל אדם?	כשל אותו יחיד, או של אותה העיר, או כרגלי הממלא.</p><p dir='rtl'>ובמכונסים, אבל בנובעים או מושכים כרגלי כל אדם. דכיון דניידי אינם קונים שביתה.	<br/>ביצה דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הממלא מים מבור של עולי בבל ונתן לחבירו, כרגלי מי המים לר&quot;נ ורב ששת?</p><p dir='rtl'>ומה טעם המחלוקת לס&quot;ד ומסקנא? (בקצרה).	לר&quot;נ כרגלי מי שנתמלאו לו, לרב ששת כרגלי הממלא.</p><p dir='rtl'>לס&quot;ד לר&quot;ש הוי בור של הפקר, וע&quot;כ לא קנה חבירו אלא הממלא. לר&quot;נ דשותפי, וזכה לחבירו.</p><p dir='rtl'>והסיקו דלכו&quot;ע דהפקירא, ופליגי במגביה מציאה לחבירו, אי זכה לעצמו, או שבשעה שבא ליד חבירו זכה חבירו.	<br/>ביצה דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשו לס&quot;ד דגמ' דר&quot;נ ס&quot;ל דבור של עולי בבל הו&quot;ל של שותפין?</p><p dir='rtl'>ומה תירצו?</p><p dir='rtl'>ואיך נדחה התירוץ (ומזה הכריחו דגם לר&quot;נ הוי כהפקר)?	מהא דמודר הנאה מחבירו מותר בבור של עולי בבל, ובשותפין אסור לרחוץ בבור שהדיר הנאה.</p><p dir='rtl'>ודחו די&quot;ל דרק לרחוץ אסור, אבל למלא מותר משום ברירה.</p><p dir='rtl'>והקשו דר&quot;נ לית ליה ברירה, דס&quot;ל דאחים שחלקו גדיים כנגד גדיים ושבו ונשתתפו פטורים ממעשר בהמה, דהו&quot;ל כלקוחות ששבו ונשתתפו.	<br/>ביצה דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחים שחלקו וחזרו ונשתתפו, באיזה אופן פטורים ממעשר בהמה?</p><p dir='rtl'>ומה הכוונה במה שאמרו שהם כלקוחות, ומה ההכרח? (רש&quot;י).	"בגדיים כנגד תיישים לכו""ע פטורים. בגדיים כנגד גדיים מח' אמוראים אי אמרינן דהוי ברירה, או כלקוחות.<p></p><p dir=""rtl"">והפטור אי כלקוחות הוא מתורת שותפין. אבל לא משום מה דלקוח פטור ממעשר בהמה. דהיינו רק הולדות הלקוחים. אבל בני כבשים הלקוחים ודאי חייבים.</p>"	<br/>ביצה דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש בהא דאמרינן במסקנא דפליגי ר&quot;נ ורב ששת אי מגביה מציאה לחבירו קנה חבירו?</p><p dir='rtl'>ומה אמר ר&quot;נ בב&quot;מ ואיך א&quot;ש הסוגיות? (רש&quot;י).	"רש""י פירש דל""ג דפליגי אי קנה חבירו, דהא ר""נ אית ליה בב""מ דלא קנה.<p></p><p dir=""rtl"">אלא לכו""ע לא קנה חבירו עד שיבואו לידו. והמחלוקת אי אמרינן דעל כן הממלא זכה לעצמו, או דאינו זוכה,ומשבאו המים ליד חבירו הו""ל שלו.</p>"	<br/>ביצה דף לט		
